"פינוי בינוי", בשמו המוכר או בשמו המודרני "התחדשות עירונית", מהווה תהליך מרתק שגורם לשינויים משמעותיים בקהילה. דירות ישנות מוחלפות בבניינים חדשים ומודרניים, מאפשרים לדיירים ליהנות מתנאים טובים יותר ומתקנים משופרים. בנוסף לכך, התהליך משפר את מראה השכונה, מפתח תשתיות חדשות ומקדם את חיי היומיום של התושבים.
למרבה הצער, לא כולם נהנים מהתהליך באופן זהה. דיירים בגיל השלישי נתקלים בקשיים בהתאקלמות לשינויים, ועלולים להרגיש חוסר בטחון בזמן המעבר. כדי לעזור להם, המדינה מעניקה הטבות מיוחדות ותמיכה משפטית בזמן ההתמודדות עם התהליך.
עם עבר הזמן, נראה שהציפיות מהגיל השלישי משתנות. עם הארכת תוחלת החיים, עשויים האנשים בגילאים המתקדמים יותר להתנהג בצורה פעילה יותר ולהישאר עצמאיים לזמן רב יותר. במקביל, יש צורך להבין את הקשיים הייחודיים שדיירים מבוגרים עשויים להתמודד איתם, ולהציע פתרונות המתאימים לצרכיהם.
החוק מגדיר אדם כ"קשיש" מגיל 70 שהתגורר בדירה הנוכחית לפחות שנתיים בטרם המועד, ללא קשר ליכולותיו האינטלקטואליות, כושרו הגופני וכיוצ"ב. לכן, מי שהיה "קשיש" על פי החוק ביום חתימת הדייר הראשון על ההסכם, להחלטת היזם להציע לו אחת מהאפשרויות הבאות:
1. שני דירות ששווין כולל שווי הדירה המקורית.
2. דירה קטנה יותר עם תוספת תשלום כספי עד לשווי הדירה המקורית.
מגיל 75 יידרש היזם להציע גם אפשרויות נוספות מחוץ לפרויקט, כגון:
– מעבר לבית הורים עם תוספת תשלומי איזון.
– רכישת דירה חלופית בשווי דומה לדירה המקורית.
– קבלת סכום כסף המשקף את שווי הדירה המקורית.
החלופה נבחרת בהתאם לצרכי הדיירים ולמצב האישי שלהם.
בעזרת המדינה ושותפיה, דיירים מבוגרים יכולים להתמודד עם האתגרים של התהליך "פינוי בינוי" ולהמשיך לחיות בכבוד ובטוב.